מי אתם "אמורים להיות בשבילם"

עולם דמיוני שכזה
יכולים לדמיין עולם בו אין לכם שום צורך
לנחש מה השני/ה רוצה עכשיו,
לפרש למה הם התכוונו,
לדמיין מי אתם "אמורים להיות בשבילם",
לצפות מהם לכך וכך בשתיקה מתוחה,
לחשוש שאולי אתם בכלל לא בכיוון שלהם?
איזו פנטזיה מתוקה… כמה הקלה יכולה להיות בעולם שכזה…
באיזשהו שלב בזוגיות שלי הבנתי שאני ממש מותשת מכל הפרפורים שלי סביב מה שלומו, האם הוא בסדר עכשיו, האם זה באמת מתאים לו. הייתי עסוקה המון בפרשנויות של מצבו הנפשי הפיזי והגלובלי, וגם כשהוא ענה לי לא לגמרי האמנתי לו והמשכתי לבחון ולזמזם את השאלות האלה אצלי ואצלו.
ואז גילינו שגם הוא מרגיש כמוני.
ושנינו הסכמנו שזה ממש מעייף, כל הזמזום הזה.
ואז קיבלנו החלטה מהפכנית.
לא רק שנגיד, כמובן, מה אנחנו צריכים/רוצים/מרגישים, חשוב מכך –
נסמוך על השני שזו האמת. שהוא אכן אומר בדיוק מה שהוא מרגיש/צריך/רוצה, ולא עושה זאת מכל מיני טעמי "לא נעים לי" – ריצוי לסוגיו.
ואם הוא עושה את זה מריצוי, וואלה, בחירה מלאה שלו.
כל אחד הוא הבוגר האחראי לבחירותיו הוא.
ועוד שלב אחד קדימה לקחנו את זה באומץ ונחישות.
הסכמנו שנגיד כשלא טוב לנו, כשאנחנו זקוקים למשהו אחר, וכל עוד לא אמרנו – זה אומר שהכל במקומו מונח.
ואז זה בעצם אומר…. (תופים בבקשה….):
שלא צריך לפרש, לנחש, לדמיין, לצפות או לחשוש.
טוב בין לא צריך למציאות כמובן נותר מרווח הניסוי והלמידה,
ובכל זאת,
אחחחח…. איזו אנחת רווחה זוגית הייתה שם.
איזה שחרור.
כי בכל נקודה משותפת שלנו, מהמפגש הראשוני ועד 30 שנים יחד,
העיסוק המתמיד הזה באיפה השני נמצא,
מילוי האינפורמציה שאין לנו כי אנחנו לא בראש שלו (וטוב שכך…)
היא אחד העיסוקים גוזלי האנרגיה הגדולים ביחסים.
במקום להיות איתי, אני סבוכה במה עובר עליו.
מה הוא חושב עלי, למה הוא בעצם התכוון כשהוא לא אמר כלום, או כשהוא אמר את זה. מה זה אומר, כשהוא עושה כך, ולא כך. או כשהוא לא עושה בכלל.
וזו הבקשה:
אנא, תגיד בטוב מה אתה רוצה/צריך/מרגיש, אני רוצה לדעת.
אני אעשה כמיטב יכולתי להגיד אותי בטוב.
החלטתי לסמוך עלייך שתגיד אותך, שתדאג לעצמך
כדי שאדע איך כמה ומתי לדאוג לך.
אני פורשת בינינו הסכמה
של כל אחד מאיתנו
לקחת אחריות על עצמו –
לעשיית המחקר הפנימי התמידי הנדרש להבנה עצמית
וידיעת הדרך לבקש את מה שהוא זקוק לו מהשני, בשפה של לב פתוח
ומשחררת את הפרשנויות שלי
כדי להיות נוכחת איתי ואיתך
במה שקורה ונאמר בינינו
במי שאנחנו
כאן ועכשיו.

כתבו תגובה